החלטה בתיק ע"ע 10350-09-11

י.א.נסי תעשיות בע"מ                                                                 המבקשת

ויקטור קאן                                                                                  המשיב

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין

ה ח ל ט ה

השופטת לאה גליקסמן

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב מיום 13.7.11 (סגן נשיא שמואל טננבוים; תע"א 4106/09 ו- תע"א 4508/09), בו חויבה המבקשת לשלם למשיב פיצוי פיטורים בסכום של 44,200 ש"ח, תמורת הודעה מוקדמת בסכום של 6,800 ש"ח, פיצוי בשל אי הפרשות לקרן פנסיה בסכום של 22,868 ש"ח וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 8,000 ש"ח. הבקשה מתייחסת לתשלום פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת וכן חלק יחסי משכר טרחת עו"ד אשר לא שולם.

הרקע לבקשה

2.         המבקשת היא חברה פרטית המחזיקה במפעל העוסק בין היתר במחזור פסולת והפיכתה מחדש לחומר גולמי. המשיב עבד אצל המבקשת כפועל, החל מיום 3.9.02 עד ליום 9.3.09, מועד בו פוטר ללא הודעה מוקדמת ומבלי ששולמו לו פיצויי פיטורים, בנימוק כי קודם לפיטוריו ביצע הפרות משמעת חמורות, השוללות את זכאותו לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. 

3.         בבית הדין האזורי בתל-אביב התבררה תביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת לפיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת וזכויות נוספות המגיעות לו, לטענתו, בשל תקופת עבודתו במבקשת וסיומה. המשיב טען כי פוטר ללא סיבה מוצדקת ואין לשלול ממנו פיצויי פיטורים; לפיטוריו קדמה התכתבות בינו לבין המבקשת בה דרש תיקון הרעה מוחשית בתנאי עבודתו לרבות אי תשלום דמי הבראה מעל שבע שנים, אי תשלום שכר עבודה בזמן, אי הנפקת תלושי שכר, אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה וכיוצא בזה; התכתבות זו כמו גם עמידתו על זכויותיו הם שהיוו את הסיבה האמיתית לפיטוריו.

המבקשת הודתה כי אכן פיטרה את המשיב, אך טענה כי מעשיו ומחדליו הביאו לכך שהעסקתו הפכה לבלתי אפשרית ועל כן פיטוריו נעשו בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. בקשר לכך נטען כי המשיב החל לחדול מלהישמע להוראות שניתנו לו, להשתמש באלימות מילולית כלפי הממונים עליו, גרם לסכסוך בין העובדים לבין המבקשת ואף לא נמנע מלנקוט באלימות פיזית; המשיב תכנן ויזם את פיטוריו, ובין היתר האט באופן משמעותי את קצב עבודתו וחלה ירידה משמעותית בתפוקתו; התנהגותו במפעל אף גרמה לה נזקים רבים, שבגינם היא הגישה תביעה שכנגד לתשלום פיצוי בסכום 65,000 ש"ח.

4.         בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיב ברובה. בית הדין האזורי קבע כי המבקשת לא הרימה את הנטל להוכיח קיומן של נסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים. בקשר לכך נקבע כי פרט לעדות מנהלת המפעל לא הביאה המבקשת כל ראייה להוכחת גרסתה; לא הובאו דוגמאות למכתבי אזהרה או התראה שנשלחו למשיב בזמן אמת בגין הפרות המשמעת הנטענות; לא פורטו מועדים ספציפיים בהם התנהג המשיב באלימות כטענת המבקשת; לא הובאו עדויות מאחד מעובדיה אשר שמע מהמשיב שבכוונתו לגרום לפיטוריו; אף הטענה לירידה מכוונת בתפוקת המשיב לא הוכחה. בית הדין האזורי קיבל את טענת המבקשת כי המשיב לא הוכיח הרעה מוחשית בתנאי עבודתו כיוון שהפרות הדין שנטענו מתייחסות לתקופה בת שבע שנים בהן לא דרש דבר. עם זאת, מצא בית הדין כי לאור ההתכתבות בין הצדדים בעניינים אלה "נזכרה" המבקשת לשלם למשיב דמי הבראה בגין תקופה של שבע שנים, ואף לא הכחישה כי השכר שולם לו באיחור ב- 15 לכל חודש, בניגוד לחוק המחייב תשלום השכר עד ל- 9 לחודש. בהתאם לפסיקה, העסקת עובד בניגוד לחקיקת המגן מזכה בפיצויי פיטורים על פי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, והדברים נכונים, מקל וחומר, במקרה של פיטורים. בהתחשב במכלול הנתונים קבע בית הדין האזורי כי המשיב זכאי לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת וכי יש לדחות את התביעה שכנגד. כמו כן, חויבה המבקשת לשלם למשיב פיצוי על אי הפרשות לקרן פנסיה וגם הוצאות ושכר טרחת עו"ד. תביעת המשיב לפדיון ימי חופשה נדחתה.

5.         המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובמקביל הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בית הדין האזורי, בהחלטה מיום 11.10.11 דחה את הבקשה ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שלפנינו.

6.         במסגרת הבקשה טוענת המבקשת כי לאור מועד הדיון הקרוב בערעור, הקבוע ליום 24.1.12, יש מקום להיעתר לבקשה ולעכב את ביצועו של פסק הדין עד למועד זה. לטענתה, בתקופה זו לא ייגרם למשיב נזק ממשי אם יעוכב ביצוע של פסק הדין, בעוד שלמבקשת עלול להיגרם נזק שאינו ניתן לתיקון אם תדחה בקשתה ויתקבל הערעור. כמו כן מבקשת המבקשת להורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל שנקט המשיב נגדה.

לגופו של עניין טוענת המבקשת כי סיכוייה לזכות בערעור טובים. בקשר לכך נטען כי קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי אינן מעוגנות בחומר הראיות; עדותה של מנהלת המפעל לא נסתרה; המשיב הודה בעדותו כי התפוקה שלו ירדה באותה תקופה בה החל להתנהג באופן בלתי ראוי על מנת להביא לפיטוריו; המשיב לא הגיש כל ראיה לסתור את טענת המבקשת העולה מכתב התביעה שכנגד בדבר הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתנהגותו. המבקשת מוסיפה וטוענת כי לא תוכל להיפרע מהמשיב אם יתקבל ערעורה, שכן הוא מועסק כפועל ניקיון, ופרט לדירת המגורים בה הוא מתגורר עם אשתו, אין לו נכסים כלשהם הניתנים למימוש.

7.         התגובה הוגשה על ידי בא כוח המשיב ללא צירוף תצהיר החתום על ידי לקוחו, מאחר והוא נמצא בחו"ל בשל עניין משפחתי ואין באפשרותו להחתימו. לגופו של עניין מתנגד בא כוח המשיב לבקשה וטוען כי סיכויי הערעור קלושים; המבקשת לא הציגה כל ראיה בדבר ביצוע עבירת משמעת חמורה מטעם המשיב וטענות מנהלת המפעל מטעמה לא נתמכו בכל ראיה; המבקשת לא הציגה ראיות בדבר ירידת תפוקה מכוונת מצד המשיב. אשר למאזן הנוחות נטען כי רמת השתכרותו של המשיב לא נמוכה, שכן הוא עובד במקום קבוע תקופה ממושכת ומשתכר בממוצע 5,000 - 6,000 ש"ח נטו לחודש; למשיב רכוש רב ממנו ניתן יהיה להיפרע אם יתקבל הערעור. עובדות אלה, כך לטענתו, משמיטות את חששה של המבקשת כי יקשה עליה להשיב את הסכום הפסוק אם יתקבל הערעור.